תעשיית ההייטק הישראלית, אחת ממנועי הצמיחה החשובים של הכלכלה המקומית, מתמודדת בשנים האחרונות עם תקופה של טלטלות משמעותיות. על אף האתגרים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים, היא ממשיכה להפגין חוסן יוצא דופן. עם זאת, המחקר האחרון שנערך בקרב 700 חברות הייטק בישראל מצביע על תהליכים מדאיגים שמחייבים שינויים מהותיים בתפיסה ובפעולה.
מעבר של מחלקות לחו”ל: הזדמנות או סכנה?
אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא ש-27% מחברות ההייטק בישראל העבירו לפחות חלק מהפעילות שלהן לחו”ל. המעבר נובע ממגוון סיבות, ביניהן משבר משפטי מתמשך, חוסר יציבות כלכלית, ובריחת מוחות של טאלנטים המבקשים תנאים טובים יותר מעבר לים.
לכאורה, המעבר עשוי להוות הזדמנות לחברות להתרחב לשווקים חדשים ולנצל הטבות מס במדינות אחרות. עם זאת, הוא טומן בחובו סכנות משמעותיות, כמו פגיעה באקוסיסטם המקומי וצמצום ההשקעות בפיתוח הטכנולוגי בישראל. תופעה זו עשויה לפגוע בטווח הארוך בצמיחה הכלכלית של המדינה.
שיפור יחסי הגיוס: סימן מעודד בתעשייה
למרות המגמות המדאיגות, המחקר מצביע על נתון מעודד: בשנת 2024, מספר העובדים שגויסו היה גבוה ב-8% ממספר המפוטרים. לשם השוואה, בשנת 2023 העלייה הייתה רק 4%. נתון זה מעיד על התאוששות מסוימת ועל חזרתן של חברות לגייס עובדים במטרה לעמוד באתגרים הטכנולוגיים המתפתחים.
עם זאת, יש לזכור כי התאוששות זו אינה אחידה בין כל המגזרים. בעוד שחברות מבוססות נהנות מיציבות יחסית, סטארטאפים קטנים ממשיכים להתמודד עם אתגרי מימון וחוסר וודאות תפעולית.
בריחת מוחות: אתגר אסטרטגי למדינה
אחד הנתונים המטרידים ביותר הוא ש-11% מהעובדים עזבו או מתכננים לעזוב את ישראל. מדובר על עובדים איכותיים, בעלי ידע וניסיון, שעוברים למדינות המציעות תנאים מפתים יותר, כגון ארה”ב, קנדה ומדינות באירופה.
בריחת המוחות אינה רק בעיה עבור החברות עצמן, אלא גם עבור המדינה כולה. אובדן הכישרונות פוגע ביכולת של ישראל לשמר את מעמדה כ”סטארט-אפ ניישן” ולהוביל בתחומים כמו סייבר, בינה מלאכותית, ובריאות דיגיטלית.
החוסן של ההייטק הישראלי: השקעות מוקדמות שנושאות פרי
האתגרים הרבים אינם משכיחים את החוסן שתעשיית ההייטק הישראלית מפגינה. החוסן הזה נובע בין היתר מהשקעות ארוכות שנים בחינוך טכנולוגי, תוכניות ממשלתיות להמשכיות עסקית, והקמת מרכזי פיתוח חדשניים.
לדברי רוני זהבי, מנכ”ל HiBob, “המספרים מלמדים על החוסן של ההייטק הישראלי, אבל אם לא ניערך, בעוד עשור נמצא את עצמנו במשבר.” דבריו משקפים את הצורך בתכנון אסטרטגי ארוך טווח על מנת לשמר את היתרון התחרותי של התעשייה.
מומלצים לקריאה נוספת
מבט קדימה: מה צריך לעשות?
כדי להתמודד עם האתגרים ולהבטיח את המשך הצמיחה, נדרשת פעילות נרחבת במספר מישורים:
- חיזוק האקוסיסטם המקומי: יצירת תנאים שימשכו חברות להישאר בישראל ולפתח בה טכנולוגיות חדשניות.
- תמריצים לעובדים ולמעסיקים: השקעה בתוכניות שמטרתן למנוע בריחת מוחות ולעודד גיוס של טאלנטים חדשים.
- חינוך והכשרה: הרחבת תוכניות ההכשרה בתחומים מבוקשים כמו סייבר, בינה מלאכותית, וביוטק.
- שיתוף פעולה בין הממשלה לחברות פרטיות: יצירת מדיניות שמאזנת בין האינטרסים של התעשייה לבין האינטרסים הלאומיים.
סיכום
תעשיית ההייטק הישראלית היא מנוע צמיחה משמעותי, אך גם שברירי. על אף האתגרים, יש לה פוטנציאל אדיר להמשיך ולהוביל בשוק הגלובלי. עם זאת, הצלחתה העתידית תלויה במידה רבה ביכולת של המדינה, החברות והחברה הישראלית כולה לשלב כוחות, להתאים את עצמן לשינויים, ולשמר את היתרון התחרותי הייחודי של ישראל.
