רווחת עובדים היא לא סתם מילת באזז. היא הדרך לשמור על העובדים בריאים ומאושרים לקראת שנת 2023.

אחרי כמעט שלוש שנים של עבודה וחיים בצל תנאי המגפה, כוח האדם של היום זקוק לעזרה ולתמיכה. לפי דוח של מקינזי, יותר ממחצית אנשי המקצוע שנשאלו ציינו שחשו חרדה בשבוע האחרון, ו-42% אמרו שהרגישו מדוכאים בשבוע האחרון. נוסף על שני הנתונים האלו, ציינו 46% מהעובדים שחזרו לעבוד פיזית במקום העבודה שהחזרה למשרד השפיעה לרעה על בריאותם הנפשית.

בכתבה זו נבחן איך יכולות חברות לשפר את הרווחה במקום העבודה כדי לוודא שאנשים ירגישו טוב ויספקו ביצועים טובים בשנה הבאה.

שיפור הטבות הבריאות ועלויות השירותים

המפתח לתמיכה באנשים הוא הענקת אמצעים שיאפשרו להם לגשת לשירותי הבריאות הנדרשים להם, כולל טיפולי בריאות נפשית ורגשית. עקב העלייה במחירי שירותי הבריאות לצד האינפלציה הכוללת, קשה לאנשי המקצוע של היום למצוא את הזמן או הכסף כדי לטפל בעצמם. הבריאות הנפשית והבריאות הרגשית של אנשים הגיעו לנקודת משבר.

כמעט מיליארד אנשים בעולם מתמודדים כיום עם בעיות נפשיות שונות. מעסיקים לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מכך, ולכן 65% מהמעסיקים שהשתתפו בסקר של Business Group בנושא הבריאות ציינו שבריאות ורווחה ימשיכו להוות חלק אינטגרלי מאסטרטגיית כוח האדם שלהם. מדובר בעלייה לעומת 42% מהמעסיקים בשנת 2021.

נוסף על כיסוי מקיף יותר לבריאות הגופנית והנפשית, גם תוכניות קטנות וחסכוניות יכולות לתרום משמעותית לבריאותם הנפשית ולרווחתם של העובדים במקום העבודה:

  • גמישות משופרת בלו”ז וימי חופשה מסיבות אישיות להפחתת הלחץ ולשיפור האיזון בין בית ועבודה
  • יצירת מסגרת בהובלת העובדים לשיתוף סיפורי בריאות נפשית, כדי להעניק לאנשים מקום בטוח לשתף חוויות במקום העבודה
  • סבסוד מינוי לאפליקציות כושר ומדיטציה

עלות התוכניות האלו נמוכה, ושילוב שלהן בהטבות הבריאות והרווחה יכול לייצר הבדל של ממש ולסייע לאנשים לקבל את התמיכה שהם זקוקים לה כדי לשמור על בריאותם ועל הפרודוקטיביות שלהם.

עריכת סקר עובדים כדי להבין את תחושותיהם

הדרך הטובה ביותר להבין איך אנשים מרגישים היא לשאול אותם. חשוב לוודא שאנשים חשים מספיק בנוח להשיב בפתיחות ובכנות. סקרים שוטפים אנונימיים הם כלי מצוין שמאפשר לאנשים להביע את חששותיהם מבלי לדאוג שיאבדו את מקום עבודתם.

לפי איגוד הפסיכיאטריה האמריקני, מעל 88% מהעובדים כיום מדווחים על שחיקה, ו-60% מדווחים על רמות גבוהות של שחיקה. השחיקה הפכה לרכיב מקובל במידה מסוימת במקומות עבודה ברחבי העולם, כאשר 40% מהנשאלים בסקר של Asana ציינו ששחיקה היא חלק בלתי נפרד מהצלחה.

כדי להעניק לאנשים את העזרה שהם זקוקים לה, הצעד הראשון עבור חברות הוא לתת לעובדים הזדמנות להביע את תחושותיהם, להסביר את הציפיות שלהם ממקום העבודה ולציין מה דרוש להם כדי להצליח מבחינה מקצועית.

תעדוף גבוה למתן הכשרה למנהלים בנושא בריאות נפשית

כדי לספק תמיכה מלאה ברווחת העובדים ובבריאותם הנפשית, נדרשת למנהלים הכשרה שתאפשר להם לטפל בבעיות שעולות במקום העבודה. הענקת כלים בתחום תאפשר למנהלים להבין אילו פעולות נדרשות מהם, ומתי ואיך יש לפעול.

לפי מחקר של פורסטר, 70% מהמנהלים מאמינים שהם מעודדים סביבת עבודה חיובית, כולל איזון בית-עבודה, עידוד חופשות וכד’. עם זאת, נתון זה אינו תואם את התחושה של אנשי המקצוע שעובדים תחתם: רק 53% מרגישים שמעודדים אותם לקחת חופשות, ו-46% בלבד מרגישים שהארגון תומך בחופשה למטרות בריאות נפשית (טיפולים וכד’).

התמיכה ברווחת העובדים ובבריאותם הנפשית מוכרחה להגיע מלמעלה. כשמנהלים מובילים יוזמות שממוקדות באנשים, הם תורמים ליצירת תרבות ארגונית יוצאת מן הכלל, שבתוכה אנשים חשים מוערכים. כתוצאה מכך, גדלות המעורבות של העובדים, שביעות הרצון שלהם ויעילותם – ובסופו של דבר, גם שורת הרווח של החברה.

קידום פעיל של רווחת העובדים

במחקר של אוניברסיטת שיקגו נמצא, שאדם שמתמודד עם בעיות נפשיות עלול לעלות לארגון שלו 15,000 דולר בשנה.

לעומת זאת, חברות שמשקיעות בתוכניות בריאות נפשית מדווחות על החזר השקעה של ארבעה דולרים על כל דולר שהוציאו. במילים אחרות, כאשר חברות משקיעות בבריאות הנפשית של עובדיהן, הן נהנות מהחזר עצום על ההשקעה. אבל איך יכולות חברות להשקיע ברווחת העובדים ובתפוקה הנובעת מכך?

תוכניות בריאות נפשית במקום העבודה לא חייבות לעלות כסף. תקשורת פתוחה היא הבסיס לבניית תרבות של אמון, שבה נוח לאנשים להתבטא ולהביע את חששותיהם בפתיחות. 

לעובדה שאנשים יודעים ששומעים אותם ומבינים אותם כבני אדם יש משקל עצום מבחינת התמיכה בבריאותם הנפשית וברווחתם. נוסף על כך, יכולות חברות לאפשר לעובדים גמישות בבניית הלו”ז שלהם, ולתת הזדמנות להפסקה במהלך היום – בין אם לשיעור יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס או לשימוש באפליקציה לניהול לחצים.

לפי Indeed.com, חברות שמציעות תוכניות כאלו נהנות ממעורבות, תפוקה ושיעור שימור גבוהים יותר אצל עובדיהן. כמו כן, עלויות הבריאות נמוכות יותר, והמורל גבוה יותר.

עידוד חופשות ואיזון בית-עבודה

עבור הבריאות והרווחה של כוח האדם של היום, חופשות בתשלום הן חובה. אם בעבר היה נהוג לקחת ימי חופש בשביל חופשה של שבוע או עקב מחלה ממושכת, הרי שהעובדים היום מצפים לגמישות בימי החופש שלהם למגוון סיבות. המשמעות היא, שעובדים יכולים להיעדר לצורך חופשה, תורים לרופא, טיפול בבני משפחה וכל סיבה אישית אחרת מבלי להילחץ מההשפעות של היעדרותם.

השימוש בימי החופשה משתנה בין חברות, בין אנשים ובין מדינות. אחד ההיבטים של איזון בית-עבודה הוא היקף הזמן שאנשים מקדישים לצרכים אישיים. במדינות ה-OECD, רוב האנשים מקדישים 15 שעות – שהן 63% מהיממה – לצרכים אישיים (כולל אכילה, שינה ופנאי). הנתונים משתנים ממדינה למדינה, ובעוד שנשים עשויות לעבוד, בממוצע, פחות שעות, היקף הפנאי שלהן אינו גבוה יותר. האיזון הכולל בין בית ועבודה באיטליה הוא הטוב ביותר, ואחריה בדנמרק ובנורווגיה. 

המפתח לקידום האיזון בין בית ועבודה הוא הקשבה לאנשים ומתן האפשרות לעבוד באופן גמיש, בצורה המתאימה ביותר להם ולאורח החיים שלהם. הענקת הגמישות לצאת מוקדם פעמיים בשבוע כדי לאסוף את הילדים, להשקיע זמן בתחביב או להקדיש חצי יום בחודש להתנדבות תקנה לאנשים תחושת אושר ומימוש עצמי – נוסף על הידיעה שסומכים עליהם. כשאנשים מרגישים שסומכים עליהם, הם מחזירים בתפוקה גבוהה יותר, שיעור השימור שלהם גבוה יותר ועוד.

השקעה בתוכניות בריאות נפשית היא השקעה בעתיד

בשנת 2023, תעדוף הבריאות הנפשית הוא קריטי עבור חברות שמעוניינות לשמור על העובדים מאושרים ובריאים. הפחתת החרדה והדיכאון ומתן האפשרות לעובדים להשקיע בעצמם יובילו ליתרונות עצומים לארגונים, כולל קפיצה בשיעור שימור העובדים, באושר הכולל, בתפוקת העובדים ובהחזר ההשקעה לאדם.


אלה טל

מאת אלה טל

אלה טל היא מנהלת שיווק מומחית, היא מתגוררת בתל אביב, אוהבת לטייל מסביב לעולם ולשתף מידע על התרבות האירגונית של הייבוב בערוצי הסושיאל כדי לשפר את עולם העבודה.